קריפטוגרפיה (תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר בעברית), היא ענף במתמטיקה ומדעי מחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רבדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", "מתחרה" או "יריב" פוטנציאלי.
התחום מאגד תחתיו פיתוח ואנליזה של פרוטוקולים המתמודדים בהיבטים שונים של אבטחת מידע בנוכחות צד שלישי. מהם בנוסף לסודיות, הרשאת גישה, סיסמה, הוכחת ידיעה, פרוטוקול אתגר-מענה, מנגנוני חתימה דיגיטלית, חלוקת סוד, חישוב רב משתתפים שומר סודיות, אימות זהויות, מניעת הכחשה ועוד.
מערכת הצפנה משתמשת באבני בניין קריפטולוגיות כצופן סימטרי, צופן זרם, מפתח פומבי, פונקציות גיבוב, קוד אימות מסרים, מחולל פסבדו אקראי וכדומה.
קריפטוגרפיה מודרנית משתלבת בתחומי מחקר אחרים כמו מתמטיקה, סטטיסטיקה והסתברות, תורת האינפורמציה, מדעי מחשב והנדסת אלקטרוניקה. יישומיה רבים ומגוונים וכוללים בין היתר, אבטחת רשתות תקשורת, תקשורת סלולרית, חומת אש, מסופי משיכה, כרטיסי אשראי, דואר אלקטרוני, מסחר אלקטרוני ועוד.
השם "קריפטוגרפיה" מקורו במילה היוונית "קריפטו" (κρυπτός) שמשמעותה נסתר או אמנות ההסתרה, ו"גרפיה" (γράφω) שמשמעותה "כתיבה". בתרגום חופשי נעשה שימוש בשם באופן חליפי למונח קריפטולוגיה שפירושו תורת ההסתרה (Crypto-logia, κρυπτός-λογία), אם כי משמעותו רחבה יותר מתחום ההצפנה בלבד.
