סיפורים מחיי הסייבר – מאת עופר א. לידסקי
הנורה של המודם חזרה להבהב בירוק. "יש אינטרנט!", צעקה ניצה בהתרגשות. כל התוכנות התחילו להתחבר והאייקונים השונים החלו להראות שיש חיבור.
ניצה מיד פתחה את דפדפן האינטרנט וגלשה לאתר האהוב עליה – הפייסבוק. היא עשתה זאת עוד טרם בדקה אם יש לה מיילים חדשים. היא הניחה את כוס התה החם שהחזיקה בידה והתרכזה במסך המחשב. לאחר דקות ספורות של מעבר מהיר על הפוסטים האחרונים עברה ניצה לתוכנת המייל, האואטלוק, על מנת לבדוק אם ישנם מיילים חדשים.
ואכן כן, ניצה ראתה שישנם כעשרה מיילים חדשים שהגיעו בשעות שעברו מאז בדקה לאחרונה את המיילים החדשים. ניצה החלה לעבור על המיילים ולראות האם ישנם דברים חשובים או מעניינים שכדאי שתקרא כבר עכשיו.
אחד המיילים משך את תשומת ליבה, בכותרת שהיתה באנגלית היה כתוב: "אישור הזמנה מספר 23991". ניצה שמחה מאוד לקבל את המייל הזה כי ציפתה כבר לקבל אישור על ההזמנה שביצעה לפני יומיים באחד האתרים שממנה היא רוכשת.
"יורם אישור ההזמנה הגיע! לא יודעת למה לקח לזה כל כך הרבה זמן….". יורם, בעלה, פרופסור מכובד, ישב באותה עת בסלון וצפה בחדשות. "יופי ניצה! אני שמח לשמוע" אמר יורם בקול רם כדי שניצה תשמע בחדר השני.
חדר העבודה היה צמוד לסלון בדירת הפנטהאוז בעלת שתי הקומות ששכנה באיזור הטוב של רמת אביב ג'.
ניצה הקליקה על המייל ופתחה אותו. בתוכן ההודעה היו מספר פרטים על משלוח ומה שעניין את ניצה זה המסמך המצורף להודעה ששמו היה: "אישור הזמנה".
ניצה החליטה לפתוח את המסמך באופן מיידי ולראות במה מדובר. ואכן הקליקה על המסמך ופתחה אותו. המסמך נפתח במסך מלא והיו רשומים בו פרטים שלא היו מוכרים לניצה.
"יורם אתה יכול לבוא רגע בבקשה", צעקה ניצה ליורם.
יורם, בלית ברירה קם מן הכורסא ועבר לחדר העבודה. "יורם, אני לא מבינה מה זה המייל הזה ואישור ההזמנה הזה, האם אתה מבין?". יורם בחן את המסמך שהיה פתוח על גבי מסך המחשב וענה "לא. אני גם לא מבין במה מדובר. כנראה זה סתם נשלח בטעות." יורם חזר לסלון לצפות בחדשות וניצה החליטה לסגור את המסמך ואת הודעת המייל ולהמשיך בענייניה.
ניצה חזרה לאתר הפייסבוק ושמה לב שהמחשב מגיב בצורה קצת איטית. היה נדמה לה כאילו הוא עובד "קשה" על משהו שהיא לא הבינה מהו. ניצה כמובן התעלמה מכך.
לאחר כשעה ניצה ויורם החליפו מקומות פחות או יותר. ניצה צפתה בסרט ויורם ניגש לחדר העובדה לעבור על מסמך חשוב שהיה צריך להכין לעבודה.
יורם הדליק את המחשב שלו שישב בשולחן הצמוד לשולחן העבודה של ניצה והמתין שמערכת ההפעלה תעלה. משם המשיך לספריית המסמכים שלו והקליק על המסמך שעליו רצה לעבוד.
המסמך נפתח אך מה שיורם ראה לפניו היה ערבוב של אותיות ומספרים לא ברורים. לא היה שום קשר בין המסמך שלו למה שהוא רואה על המסך.
יורם החליט לנסות מסמך אחר, הוא סגר את המסמך הזה ופתח מסמך אחר הרבה יותר ישן שידע בוודאות שהוא תקין כי פתח אותו לפני כמה ימים. להפתעתו גם המסמך הזה נראה פחות או יותר אותו דבר – אוסף של תווים לא ברורים.
יורם ביקש מניצה לפתוח מסמך שלה על גבי המחשב שלה. ניצה עשתה כך ולמרבה הפלא גם המסמך שהיא ניסתה לפתוח היה מעורבל. היא ניסתה לפתוח עוד מסמכים ותמונות, אך כולם היו לא תקינים.
ניצה שמה לב שישנו קובץ טקסט עם שם מוזר והחליטה לפתוח אותו. כשניצה ויורם קראו את תוכן הקובץ הם נדהמו עוד יותר. תוכן הקובץ העביר מסר שעליהם לשלם כופר על מנת לקבל את הקבצים שלהם חזרה.
יורם החליט להתקשר לחבר שמבין במחשבים ולהתייעץ איתו. לאחר שיחה ארוכה הבין יורם שהם נקלעו לצרה והמייל המוזר היה בעצם וירוס כופר מסוכן שנדבק למחשב שלהם.
יורם הבין שמכיוון שאין להם גיבוי למידע החשוב שלהם, עליהם לשלם כופר להאקרים שהצפינו להם את המידע באמצעות מטבע מוזר בשם ביטקוין. הכופר עמד על כשלושת אלפים שקלים והיתה מגבלת זמן שבה חייבים לבצע את ההעברה אחרת העניין מבוטל.
כיום, יורם וניצה מגבים את המידע שלהם בכמה שיטות לאחר ששילמו למעלה משלושת אלפים שקלים כופר כדי לקבל את המידע שלהם בחזרה. התקרית הזו לעולם לא תישכח על ידם וכעת הם מבינים קצת יותר טוב את הסיכונים הרבים הקיימים היום בעולם הסייבר.